דרישות מוקדמות ומשאבים

הליך פתרון

דוגמאות וראיות

כמנחה של סטודנטים הכותבים עבודות מחקר במסגרת לימודי התואר השני, הגעתי לתובנה שיש לאפשר לסטודנטים להסתייע בכלים טכנולוגיים כמשלימי תפקיד מנחה לשם ייעול עבודת הכתיבה המחקרית. הכלים מאפשרים התאמה לשונות בין סטודנטים ( יכולות, קצב, הבנה, צרכים וכד')  ומגוון סוגי פעילויות: תרגול תוכן, רענון זיכרון, העמקה בתכנים, התייעצות והשראה, הפשטה של המשגה, מונחים ותכנים אקדמים מורכבים, זאת בהלימה לצורכי המחקר השונים.. לדוגמא:

• לצורך תרגול מושגי יסוד בסטטיסטיקה תיאורית : פיתחתי חידון מותאם רמות, עם חיזוקים על  הבנת משמעות מושגי היסוד הסטטיסטיים. קישור

• לצורך הבנה ותרגול של קריאה מעמיקה וביקורתית של מאמר מחקרי : פיתחתי דשבורד אינטראקטיבי המציג לשם הלמידה מאמר מחקרי מוטמע ורצף שאלות מלוות בפידבק מלווה בטיפים והמלצות. קישור

•  לצורך הבנת המבנה וכללי הכתיבה האקדמית של מחקר : פיתחתי   דשבורד אינטראקטיבי מותאם לחלקי עבודת מחקר עם המלצות של כללי עשה ואל תעשה בכתיבה לפי APA. קישור

סימוכין

בעידן שבו סטודנטים נדרשים להתמודד עם תהליכי כתיבה וחשיבה מחקרית מורכבים, לצד מגבלות של זמן, קיצור תקופת הלמידה לתארים, מגבלות התמיכה והמשאבים במערכות אקדמיות – עולה הצורך בתשתית פדגוגית חדשנית שתשלב בין אוטומציה, אוטונומיה, עומק ורפלקציה. החדשנות שבתבנית הפרקטיקה שפותחה ליצירת עוזרים דידקטיים מבוססי AI (אוטומציות בעלות ייעוד מחקרי) הינה בנתינת מענה מתודולוגי ישים ומבוקר, המאפשר למרצים ולמנחים לפתח כלים חכמים ופעילים, בהתאם לצורכי הלמידה וההנחיה המחקרית בדיסציפלינות שונות. פיתוח המודל הפדגוגי של הפרקטיקה לצורכי כתיבת מחקר נשען על מודל ADDIE  ומובנה כתהליך סדור של ניתוח, עיצוב, פיתוח, יישום והערכה ( Analyze, Design, Develop, Implement, and Evaluate)– תוך התאמה להקשרים מגוונים   (Branch, 2009; Hemilton et al., 2016) . הפרקטיקה פועלת גם לאור מודל SAMR  – (Substitution, Augmentation, Modification, Redefinition ) שילוב עמוק של טכנולוגיה ברמות ה־ Modification וה־ Redefinition,  משנה את מבנה הלמידה (M) ויוצר משימות למידה חדשות שלא היו אפשריות  ללא AI (R) . (Puentedura, 2014a). הפרקטיקה מעוגנת בפדגוגיה חדשנית המאפשרת יצירת משימות למידה חדשות כגון סימולציות, דשבורדים דידקטיים ומשחקי טריוויה אינטראקטיביים גם בהקשר של הנחייה/כתיבת מחקרים.

בנוסף, המודל הפדגוגי של הפרקטיקה מעוגן גם בטקסונומיה של בלום (Bloom et al., 1956)  ותומך בשכלול של מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, לרבות ניתוח, הבניית מחדש, הערכה ויצירה – במיוחד כאשר העזרים נבנים כך שהם מאפשרים ללומדים לבצע שיפוט ביקורתי של ממצאים, לזהות טעויות, לנסח פרשנויות, ולבנות טיעונים אקדמיים. תכנון הפרומפטים, עיצוב התוצרים, והאפשרות למתן משוב אינטראקטיבי – כל אלה מאפשרים רמות קוגניטיביות גבוהות ועמוקות יותר בתהליך הלמידה. גישה זו של קידום פרקטיקה פיתוח עוזרים דידקטים מבוססי AI לתמיכה בתהליכי הוראה, הנחייה, כתיבת מחקרים, מדגישה את החשיבות של שימוש מודע, גמיש ורפלקטיבי בטכנולוגיה – עיקרון שמתקיים בתבנית בכך שהיא מותירה למרצה שליטה בתהליך ובשימוש, תוך מתן אפשרות להתאמה אישית לסטודנטים ולשיפור מתמיד. אף, יכולת לכוון את הסטודנטים לשימוש מושכל בעוזרים הדידקטים לתמיכה בתהליך הלימודי ולא כתחליף לביצוע המשימות במקום הסטודנטים.

מקורות

Bloom, B. S., Engelhart, M. D., Furst, E. J., Hill, W. H., & Krathwohl, D. R. (1956)
Taxonomy of educational objectives: The classification of educational goals. Handbook I: Cognitive domain. David McKay
Branch, R. M. (2009). Instructional design: The ADDIE approach. Springer
Hamilton, E. R., Rosenberg, J. M., & Akçaoglu, M. (2016). The Substitution, Augmentation, Modification, and Redefinition (SAMR) model: A critical review and suggestions for its use. TechTrends, 60(5), 433–441. https://doi.org/10.1007/s11528-016-0091-y
Puentedura, R. (2014a). Building transformation: An introduction to the SAMR model [Blog post]. Retrieved  from LINK